אחד עשר שביליסטים

שתי משפחות לאורך שביל ישראל

אחד עשר שביליסטים header image 4

גיחה עשרים ואחת

10 בדצמבר, 2009 מאת admin
ניתן להגיב

מכביש הגישה לעופר ועד יער חורשן

תמונות מהמסלול

 

ולפני..

נלחצנו מזה שהבת מצוה של הילדה שבשבילה כל ההליכה הזו מתקרב ולכן נפגשנו באחד הערבים וקבענו לוח זמנים צפוף ועצבני כזה שיביא אותנו בבת מצוה קרוב לבית . נכון, בתחילת השביל חשבנו שנגיע עד אילת אבל תוכניות משתנות…

בבוקר קר וחשוך יצאנו לדרך. עצירה מסורתית במכולת בצד הכביש בפורדיס להצטיידות בפיתות רותחות וטעימות וממשיכים. חנינו סמוך לכביש הכניסה לעופר. פרסנו מחצלת לפיקניק של בוקר ואז גילנו שאפילו השמש עוד לא התעוררה. היה קר, ממש קר, שמיכות הוצאו מהמכוניות והילדים רעדו מעט. החלטנו לצרף להקפצת המכוניות את הילדים הקטנים. להמשך קריאה

תגיות: ניתן להגיב.

גיחה ארבע עשרה

14 ביוני, 2009 מאת admin
ניתן להגיב

מפסגת התבור לציפורי

תמונות מהמסלול

לאור העובדה שפעם שעברה וויתרנו לעצמינו וירדנו במקום לעלות הפעם ירדנו לצד השני.

אבל!!!! ירדנו באוטו.ויש תירוץ- השביל ירידה לכיוון דומה לשביל לכיוון שיבלי שהיה ,כזכור, לא משהו בעונה הזו.. עברנו בדבוריה, ועצרנו לקנות פיתות עם זעתר ופיתות רגילות במאפיה שהפיצה ניחוחות שהיא קשה לעמוד בפניהם בשעה זו של היום. חזרנו לפסגה ואז ירדנו ברכב. הילדים עשו תנועות הליכה בתוך האוטו וקיטרו שחם להם ומתי נגיע כדי שלא נרגיש שאנחנו נוסעים שביל סביר לרכב (כולל רכב פרטי ואל רק רכב חברה\). טיפסנו על הר דבורה,הדרך שזורה במסלולי אופניים ותמרורים ייחודים של"אופניים חוצים" וזהירות אופניים. בפסגת ההר נמצאת אנדרטה ובא בחרנו כמקום לארוחת בוקר. פגשנו זוג טיילים שהרסנו להם את השלווה אבל פיצנו אותם בפיתה. דנו איתם על המסלול ויצאנו לדרך.

הדרך לא מרתקת אבל נעימה. המשך לקרא

תגיות: ניתן להגיב.

גיחה שלוש עשרה

25 במאי, 2009 מאת admin
ניתן להגיב

מפסגת התבור לצומת גזית

 

תמונות מהמסלול

 

יום חם של אביב תפס אותנו אבל החלטנו שלא מוותרים. יחד עם זאת במקום לעלות את התבור, מה שנראה לנו משימה לא פשוטה, החלטנו לרדת אותו. אחת הבנות רצתה להספיק להגיע ליומולדת של בת כיתתה ולכן היינו מוגבלים בזמן.

הפעם, הטיול מנווט על ידי הGPS . מה שלא מנע מאיתנו לפנות לתוך דבורייה בטעות בניסיוננו למצוא את השביל העולה לפסגה. רק פנינו לתוך היישוב ורכב עצר אותנו חייך לעברנו אומר" בוקר טוב נראה לי שאתם טועים אם אתם רוצים לעלות להר אתם צריכים לחזור .." וכך התאהבנו באנשי המקום. לאורך המסלול גלינו שתושבי התבור הם כנראה אנשים אחרים ….

המשך לקרא

תגיות: ניתן להגיב.

טיול פסח

16 באפריל, 2009 מאת admin
ניתן להגיב

פסח חייב אותנו להתגייסות מחודשת ושונה. ראשית מזג האוויר ההפכפך של פסח. בשבוע הלכנו בשרב, רוח, גשם ועוד.

אוכל.. אחת המשפחות שומרת כשרות והשנייה הסכימה להצטרף. הסתבר שפיתה עם שוקולד ובייגלה הם סותמי קיבות מעולים ובלעדיהם צעקת הקרב " אני רעב" עלתה שוב ושוב (לא אין צורך לרחם על הילדים הם אכלו אבל..) לאורך הגיחות שיכללנו את האוכל עד שהגענו למצב בו הם שבעו ואף הותירו.

חוסר מקומות.. לא מצאנו צימר/חדרי אירוח פנויים בתווך נראה לעיין. בסוף הפעלנו קשרים משפחתיים ומצאנו שני חדרי אירוח בקיבוץ גשר שעליהם נרחיב בהמשך.

דווקא מהפקקים ומהמוני מטיילים לא סבלנו .. ועכשיו לתמונות ולחוויות מהמסלולים

מסלול היום הראשון . מהארבל לכנרת. התחלנו בכניסה לשמורת הטבע ארבל. לאחר שאת המשפחות נסעה להחזיר מגבת שהם לקחו מהצימר ועטפו בה את התינוקת שאשפזנו באחת הגיחות הקודמות. בעלי הצימר לא הפסיקו לשבח ולהלל ולפאר אותם |(ומגיע להם). הערנו את השומר של השמורה רק כדי להודיע לו שאנו רק מתחילים ומיד ממשיכים לדרכינו. הקפצה קצרה במכונית על כביש הגישה ואנו בדרך. ארוחת בוקר של מצות ושוקולד התארגנה ליד טרקטורים שעסקו בשיפוץ טבריה עילית. המסלול התגלה כנוח ונעים. בהתאם למפות ראינו שעברנו 100 ק"מ והחלטנו לחגוג. "קיבלנו " טלפון "ממנהלת השביל"- זו שאנו מספריים מדי פעם לילדים שמביטה בנו כמו ה"אח הגדול" בהתאם להוראות (שההורה כמובן המציא) הילדים ישבו ועצמו עיניים. הם קיבלו חולצות עליהם כתוב "הלכתי כבר 100 ק"מ "מאחור ומקדימה  "שביל ישראל זה משחק ילדים" עם סמל השביל. כולנו לבשנו חולצות תואמות כולל התינוקת . והמשכנו בדרך נוחה, רחבה ומוצלת. הגענו לפיקניק וגן שעשועים עם נוף מקסים לכנרת. ישבנו ושיחקנו ואכלנו. מאוד פחדנו מהמסלול שנשמע מעט משעמם אבל הוא הסתבר כנעים ויפה להפליא.

המשכנו לטייל ולפתע ראינו מעט בצד השביל מעין מבנה גדול שנראה לנו הולם לארוחת צהריים. המשך לקרא

תגיות: 2 תגובות

שביל ישראל למשפחות

11 בינואר, 2009 מאת admin
ניתן להגיב

קצת עלינו

ראשית הערה: מטרת האתר היא לשתף בחוויות ובניסיון שרכשנו בשביל בכדי לעודד אחרים לצעוד אותו. יחד עם זאת, לאור העובדה ש"מעורבים" בסיפור  7 קטינים אנחנו נמנעים מלציין שמות בכדי לשמור על פרטיותם ובטחונם- אנו מאמינים שאתם מבינים זאת.

שתי משפחות יצאו לדרך בים בם בום

משפחה א - מונה אבא אמא ושלושה ילדים, בת  בכורה -בת  10 ועוד קצת, בן סנדווץ בן 6 וחצי וובת הזקונים בת השלוש (וקצת).

משפחה ב - מונה אבא אמא וארבעה ילדים, בת בכורה בת 8, בת שניה בת שש וחצי (ועוד טיפטיפה) הגבר במשפחה בן 4 וקצת וצעירת הצועדות בת החודשיים (שלדעתנו היא הצועדת הצעירה ביותר הצועדת את כל השביל), היא עוד תצעד לבד לפני שנסיים.

איך צץ לו הרעיון.

בפסח 2007 אחת המשפחות טיילה טיול שגרתי ונעים בארבל. אב המשפחה "קפץ" לשים את האוטו בקצה המסלול בתחתית הארבל.יתר בני המשפחה התמקמו בארבל ופתחו בשיחה עם טייל בודד אלמוני. על כוס קפה שחור סיפר הבחור כי הוא עושה לבדו את שביל ישראל ויצא לפני מספר ימים מתל דן. המשפחה נדלקה על הרעיון ובייחוד הבת הבכורה שהחליטה שהיא רוצה שנצא לשביל ישראל ונסיים אותו בשנת בת המצווה שלה. המשפחה גלגלה וגלגלה את הרעיון -לא היה לנו אתר שכזה ולא הכרנו משפחות שעשו את השביל. הרעיון התגלגל עד שיחה מקרית עם המשפחה השניה שסיפרה שגם היא העלתה את הרעיון.. וכך נולד שביל ישראל. קבענו לעצמנו יעד של לסיים את השביל תוך כשנתיים. שאנו עושים אותו במקטעים רציפים- כלומר מתחילים איפה שסיימנו. לפעמים מקטעים של מספר ימי טיול ולפעמים יום אחד. לאחר נסיון לישון באוהלים החלטנו שהדבר מאוד קשה כי לאחר לילה ללא שינה טובה מאוד קשה לטייל. ולכן הוחלט לישון בצמירים צנועים ופשוטים. לאורך הטיול גילנו שדווקא בצמירים צנועים ופשוטים בעלי הבית חביבים, נעימים ומארחים למופת..,

תגיות: 2 תגובות